תביעה ייצוגית - מלחמה גדולה של צרכן קטן 

גילית שכבר כמה שנים מטעים אותך בשיטתיות? זה בהחלט מרגיז. אתה יודע שהצדק עמך אך הסכומים קטנים עד כדי-כך שלא כדאי לשכור שירותיו של עורך-דין או אפילו לתבוע בבית-המשפט לתביעות קטנות? זה בהחלט עשוי לעצבן. אם ידוע לך שעושים את אותו "תרגיל" לעוד כמה אלפי אנשים, ייתכן שבכל זאת לא הכל אבוד. המחוקק קרא לזה תביעה יייצוגית - וזה הסיוט הגדול ביותר של כל חברה גדולה.

מהי תובענה ייצוגית

פעמים רבות מנצלות חברות ענק את כוחן למול הצרכן חסר הישע וגובות ממנו למעלה מהנדרש (או המוסכם). במקרים רבים החיוב העודף הוא בסכום שאינו עולה על מספר שקלים או עשרות שקלים והצרכן עומד חסר אונים. הסכום הזניח אינו מצדיק העסקת עורך-דין וניהול תביעה בבית-המשפט או אף הגשת תביעה וניהול דיונים בבית-המשפט לתביעות קטנות. המחוקק שהיה עד לקושי זה ולנחיתות הצרכן למול הספק הביא להסדר חקיקתי של תובענות ייצוגיות.

התובענה הייצוגית מעמידה כלי שווה ערך בכוחו בידי הצרכן הבודד. כך למעשה אם נגבה ממך סכום חודשי בן 10 שקלים תוך הטעייתך או שלא כדין מכל סיבה אחרת מעניק החוק בידך את האפשרות לתבוע לא בשמך בלבד, כי אם בשם כלל הנפגעים מהמעשה. כאשר מדובר במספר נפגעים בן 5 או 6 ספרות אזי מצטבר הסכום למיליונים ולעיתים אף למאות מיליונים ולמעלה מכך. התביעה הייצוגית מעמידה לאזרח הקטן כלי פשוט יחסית ויעיל לנהל עבור כל ציבור הנפגעים את התביעה. כך קרה בארה"ב במקרה של יצרניות הסיגריות וכך קרה במקרים רבים נוספים.

יצוין, כי לרוב אין תביעות אלה מגיעות לאוזני לציבור הואיל והן מסתיימות בפשרה ובמה שמכונה "הסכם שתיקה". כך מוכנות לרוב אותן חברות להתפשר
עם התובעים ולהיעתר חלקית לתביעתם תמורת הסכמתם שלא לפרסם דבר הפשרה שהוסגה ולסלק התביעה. בניגוד לתביעה רגילה נדרש התובע הייצוגי לעבור "משוכה" של "בקשה לאישור תביעה ייצוגית". "משוכה" זו נועדה לברר האם אכן עילת התביעה רצינית דיה כדי להוות ולהיות נדונה ומנוהלת כתובענה ייצוגית. רובן המוחלט של התובענות הייצוגיות מסתיימות בפשרה בסמוך להכרעה באותה בקשה.

מדוע כדאי להגיש תביעה ייצוגית

נשאלת השאלה מדוע כדאי למי שנזקו מגיע לסכום קטן כל-כך לנהל תביעה בסדר גודל שכזה - ניהול שלבטח כרוך בהשקעה לא מבוטלת של זמן, מאמץ ומשאבים. בדיוק למטרה זו הסמיך המחוקק את בית-המשפט (כחריג נדיר ביותר במערכת המשפט שלנו) לתת "פרס" לתובע שהצליח בתביעתו הייצוגית. אותו "פרס" נקבע, בין היתר, על-פי גודל התביעה והסכום שנפסק, המאמץ והמשאבים שהושקעו בניהולה ובאופן הניהול עצמו. "פרס" זה עשוי להסתכם לפיכך, תיאורטית, בסכומים נכבדים ביותר.

מטרת המחוקק בכך היתה כפולה: הן לעודד את האזרח הקטן להפוך ל"שליח ציבור" ולעשות שירות לכל אותו ציבור של נפגעים והן להרתיע נותני שירות גדולים מניצול כוחם לרעה כנגד הצרכן. במאמר מוסגר יצוין כי שיטה זו יושמה בארה"ב בהצלחה רבה בתחום איכות הסביבה - כך קיימת שם אפשרות, לאזרח המנהל תביעה כנגד מפעל מזהם למשל, לקבל לבסוף חלק נכבד מסכום הקנס שנפסק כנגד אותו מזהם.

אף כאשר המדובר בסכומי תביעה גדולים יותר לכל אחד מהתובעים עדיין תהה במקרים רבים, לנוכח האמור, כדאיות בניהול תביעה ייצוגית. הגורם החשוב ביותר הינו קיומה של "סיטואציה" משותפת לכלל התביעות ולכדאיות ויעילות ניהול ההליכים בדרך של תביעה ייצוגית ולא כהליכים פרטניים. כאשר כורע בית-המשפט תחת נטל התביעות, מן הראוי לעודד מדיניות של בירור תביעות באופן "מרוכז" החוסך זמן ומשאבים מכל הצדדים ובמיוחד מבית-המשפט עצמו.

בית-המשפט הקל עם התובעים הייצוגיים אף בעניין אגרת ההליך. אגרה זו נעה, על פי סוג התביעה הייצוגית, בין פטור מוחלט מאגרה לבין אגרה המתאימה לסעד המבוקש על ידי הקבוצה המייצגת בלבד (לא הקבוצה הגדולה המיוצגת). אף שכר טרחת עורכי-הדין בתביעה ייצוגית נפסק על ידי בית-המשפט ולא כבדרך כלל על פי הסכם עם התובע. זאת, בין היתר, מאחר שרוב התובעים (הקבוצה המיוצגת) עדיין אינם ידועים ואינם שותפים להליך בשלב הגשת התביעה.

דא עקא, במידה ולא ניתן אישור בית-המשפט לניהול התביעה כתובענה ייצוגית עשויים התובעים להיות מחויבים בהוצאות משפט כבדות. בדרך כלל נוהג בית-המשפט עם התובעים חסד ולא משית עליהם הוצאות משפט העולות על כמה עשרות אלפי שקלים ולעיתים אף פחות מכך וזאת אף כאשר נדחית בקשתם - כל זאת מאחר ואותם תובעים ניסו למעשה לתת "שירות" לציבור והן כדי שלא להרתיע תובעים ייצוגיים בעתיד.

התנאים להגשת תובענה ייצוגית

לצורך הגשת תובענה ייצוגית נדרש יחיד (אדם או חברה) או מספר יחידים שהינם חלק מקבוצה גדולה יותר כאשר לכולם עילות תביעה המעוררות שאלות משותפות הדורשות הכרעה שיפוטית. תביעה תוכר כתובענה ייצוגית רק לאחר ששוכנע בית-המשפט כי התקיימו 4 תנאים:

1. התובענה הוגשה בתום-לב - כך למשל תהיה התובענה נעדרת תום-לב כאשר היא תביעת סרק, כאשר מטרתה הטלת מורא על הנתבע ללא הצדקה וכאשר היא מוגשת משיקולים זרים (כגון יריבות עסקית למשל) או כשלא נעשה ניסיון אמיתי, בטרם הגשת התביעה, לקבל חזרה מהנתבע את הסכום הנתבע;

2. גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התביעה כתובענה ייצוגית - ככל שמספר הנפגעים גדול יותר ופיזורם הגיאוגרפי גדול יותר כך תדגל הטיה לאשר התביעה כתובענה ייצוגית. יצויין כי התובע אינו נדרש להוכיח מהו מספרם המדויק של חברי הקבוצה ודי כי יצביע כי קיימת קבוצה מסוימת שכזו בעלת מאפיינים ייחודיים (בד"כ תכלול הקבוצה המיוצגת כמה אלפי נפגעים לפחות);

3. התובענה הייצוגית הינה הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין - הדבר יהיה נכון בד"כ ככל שמספר חברי הקבוצה המיוצגת יהיה גדול יותר וככל שהסכום הנתבע ע"י כל אחד מהם קטן יותר (רצוי אף שסכום הנזק יהיה זהה);

4. קיים יסוד סביר להניח כי התובע (ועורך-דינו) מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה - הואיל ובתובענה ייצוגית מייצג התובע או התובעים קבוצה גדולה ביותר של תובעים ראה לנכון המחוקק להציג תנאי לפיו יעשה אותו ייצוג באופן "הולם" - כך נדרשת זהות אינטרסים בין התובע ליתר חברי הקבוצה המיוצגת, התובע (ועורך-הדין) נדרש לנהל התביעה באופן נמרץ ובכשרון, להיות מעורה היטב בפרטיה וברקע שלה, להיות בעל אופי ותכונות חיוביות ולייצג היטב את עניינם של יתר חברי הקבוצה. חשוב גם כי לתובע תהיה היכולת הכלכלית לשאת בהוצאות התביעה והוא נדרש להראות נכונות לשאת בהוצאות אלה וכן כי לעורך-הדין המייצג יהיו הכישורים המתאימים לניהול התביעה.

כלי בעל עוצמה רבה

התובענה הייצוגית נותנת לצרכן הקטן כלי חסר תקדים בעוצמתו. תוך שימוש נכון באמצעי זה יכול אותו צרכן להתמודד עם חברות ענק. כדאי אם כן לאותן חברות לשקול בכובד ראש מעשיהן כאשר מדובר בציבור גדול של לקוחות - גם אם הפגיעה בכל אחד מהם קטנה. מסתבר כי "הצרכן הקטן" יכול להשיב, בכל זאת, מלחמה גדולה וכי אף במקרה זה לא מותיר אותו החוק חסר אונים. בהקשר זה ניתן לציין כי כשם שקיים כלי התובענה הייצוגית קיים אף כלי ההגנה הייצוגית במסגרתו יכול נתבע לייצג ציבור גדול של נתבעים באופן דומה ולהתגבר בדרך זו על חוסר הכדאיות שבניהול הגנה כאשר סכום התביעה הוא נמוך ומספר הנתבעים גבוה.

מפאת המחיר הכבד שעשויות אותן חברות לשלם, ואשר עשוי לחרוץ את גורלן לעיתים, נזהרות כיום רובן שבעתיים. רבות מאותן חברות המספקות שירותים ומוצרים למספר גדול במיוחד של צרכנים נעזרות לפיכך בייעוץ משפטי ספציפי בתחום. זאת במגמה להמנע עד כמה שאפשר מהטעיית לקוחות ומחיובים מוטעים - ייתכן ובכך החל הצרכן הקטן להשיג את שלו...